עם השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, וברוח "גם המחלקה דורשת צדק חברתי", נפתח פרויקט השיפוצים הגדול בהיסטורית החוג. הקירות נשברו, הטפט דמוי הפרקט הוסר, אפילו הסדנא שינתה את פניה (ויש גם חדר הלבשה).
בכניסה למחלקה, קידמו את פנינו שלטי "אין כניסה" מאיימים. כבר כמעט חשבנו לוותר ולסגת, אבל לא רצינו לאכזב.
אז נכנסנו.
שמחנו לגלות את המעבר המרווח שנפתח בין הכרסומת לשולחן, ואת דוד העושה במלאכה.
הסתובבנו אחורה וראינו את החלק החדש שנוסף, שם נמצאות מעתה והלאה כל המכונות הידניות (גליוטינת מתכת ונייר, מערגל וכ"ו)
חדר ההלבשה:
בכניסה למחלקה, קידמו את פנינו שלטי "אין כניסה" מאיימים. כבר כמעט חשבנו לוותר ולסגת, אבל לא רצינו לאכזב.
אז נכנסנו.
פילסנו את דרכינו בין הניילונים, עצרנו את הנשימה מפני האבק ועלינו למעלה.
ה"סלון" הירוק, הכיתות, חדרי הסטודיו והמשרדים נעלמו כלא היו. במקומם גילינו חלל אחד גדול ומגולח ותקרת רעפים חשופה. רק השלט של הראיונות האישיים עדיין היה שם.
ביום שצילמנו עבדו על שיוף מאסיבי של רצפת הבטון והאוויר היה אפוף אבק, אז החלטנו לברוח מהר וללכת לראות מה קרה בסדנא בזמן שישנו.
שמחנו לגלות את המעבר המרווח שנפתח בין הכרסומת לשולחן, ואת דוד העושה במלאכה.
הסתובבנו אחורה וראינו את החלק החדש שנוסף, שם נמצאות מעתה והלאה כל המכונות הידניות (גליוטינת מתכת ונייר, מערגל וכ"ו)
חדר ההלבשה:
באופן כללי, עושה רושם שכל המכללה נרתמה לשיפוצים, אפילו הדשא בכניסה היה ירוק ומכוסח מאי פעם.
כפי ששמתם לב, גם הבלוג יצא לחופשת קיץ והתדירות של הפוסטים פחתה, אבל לא יכולנו שלא לשתף אתכם בחדשות המרגשות שעשו לנו חשק לחזור.
נתראה בנובמבר.